דלג לתוכן

דברי אלי בפרחים.

ע"י Hatul על 24 במאי 2016

חנויות פרחים בפריז תמיד הלהיבו אותי וביאסו אותי באותה מידה. הסידורים והעציצים כל כך יפים ואחרים ממה שאני מכירה.

כתיירת תמיד התבאסתי כי היה ניראה לי חבל להשקיע ולהיפרד מזר או מעציץ כל כך מהר. הפעם פיצחתי את העניין.

 

במשך הביקור שטפתי את העיניים בחנויות פרחים עם כוונות כנות לקנות. פשוט כי ידעתי למי אני הולכת לתת את הזר הכי יפה שאמצא.

מודה שקצת התרגשתי שסוף סוף יש לי סיבה לקנות זר מהמם בפריז. זר כמו שתמיד רציתי. היה ברור לי שאני הולכת על אדמוניות שבארץ לא מוכרים אותן אבל שמעתי שיש מישהו ברמה"ג שמגדל אותן ליצוא…

כשהמוכרת ארזה לי את הזר היא סגרה אותו בנייר אטום וגבוה כך שאי אפשר לראות את הפרחים רק אם ממש דוחפים את האף..

אמרתי לה שזו צורה מאוד שונה משיטת הצלופן שיש אצלנו. היא הסבירה לי שהסיבה לכך היא שהזר הוא הפתעה וצורה כזו של אריזה מגבירה את אפקט ההפתעה.

זה גרם לי לחשוב על פערי התרבות שלנו- אצלנו רוצים שיהיה גדול ושכולם יראו= יותר אהבה. אצלם שיהיה קטן ומעוצב ושההפתעה תהיה גדולה.

את זר האדמוניות נתתי לואלרי, מנהלת המלון. אנחנו בקשר עוד מהביקור הקודם, שמרנו על קשר במהלך השנה כשהיו פיגועים בפריז וכשהיו פיגועים בישראל.. לנוכח היאוש וחוסר האונים המשותף לשתי המדינות נהיינו חברות 😉 האמת שנהיינו חברות בכל מקרה, היא אישה יקרה.

אדמוניות- מון אמור.

אז החזקתי זר אדמוניות לאורך שני רחובות שלמים והייתי מאושרת.

השמחה של ואלרי הייתה גדולה, אדמוניות הן הפרח האהוב גם עליה. והיא אכן מאוד הופתעה.

בביקור הבא אני קונה עציץ ביום הראשון של הביקור כזה שתמיד רציתי.. וכבר יש לי למי לתת אותו כשאעזוב…

זה כבר זר ב40 יורו..

 

שייך ל → בראש שלי, פריז

תגובה אחת

השאר תגובה

הערה: XHTML פעיל. המייל שלך לעולם לא יפורסם כאן.

הירשם ל-RSS עבור התגובות כאן