דלג לתוכן

לעשות או לא לעשות את מונמרטר?!

ע"י Hatul על 2 במרץ 2013

בביקור הראשון שלי בעיר התרשמתי מאוד מהסקרה קייר, הרומנטיקה של הסימטאות שבתה אותי.

בביקור השני קלטתי שנורא צפוף שם (ומסחרה). מאז הדרתי רגלי מהאיזור.

שנים חשבתי שאפשר לדלג על הכפר הקטן והמתוייר הזה בלב פריז. שכנעתי את עצמי שמוכרי הדיסקים, הציירים והקרציות עם המזכרות יסתדרו בלעדי.

ליומולדת קיבלתי את הספר פריזאים שמתאר את ההתרחשות ההיסטורית של פריז שרובה, איך לא, מתרכזת באיזור מונמרטר. הסתקרנתי.

בטיול האחרון אימצתי המלצה להגיע לשם בבוקר לפני שהאוטובוסים באים וגם לחפש את הבגט הכי טוב בעיר (זוכה תחרות 2011).

התאהבתי. באמת. הרי לכם המלצה לטיול במונמרטר.

קסם מוזר. הבית הורוד

יש לי חיבה לשיטוטים בין סימטאות. לחובבי ההוראות הכנתי מפה שתתן לכם יופי של מסלול. כמובן שאם סימטה קורצת לכם לכו לאיבוד.

הדבר היחיד שחשוב לי להבהיר- תתחילו את המסלול בבוקר (תשע בבוקר!) אחרת אני מסירה אחריות מהתיאורים הרומנטים בפוסט (מפאת עומס התיירים והאקורדיונים).

נקודה טובה לחימום מנועים היא נקודה A מדובר על מאפיה שכונתית, זוכת תחרות "הבגט הטוב ביותר בפריז" לשנת 2011.

עכשיו דמיינו את התחרות- אלפי בגטים, טעימה עיוורת, בגט אחד מנצח. סיבה טובה לבקר לא?

אני משוגעת על בגטים ולצערי פיתחתי טעם אנין – אם זה לא בגט מסורתי (בגט טרדיסיונל) אני לא משקיעה קלוריות.

שמחתי כשנכנסתי למאפיה המשפחתית הזו, מקום קטנטן, הרים של מאפים וריח נעים כזה שמתגעגעים אליו כשחוזרים הבייתה. איתמר נתן לי בדיוק 4 דקות להחליט מה לקנות: הוא השתמש בטקטיקה של "אל תעשי מזה סיפור, תחליטי לבד אני מחכה לך כאן בחוץ וקר לי אז יאללה". אני מודה שנלחצתי כי הסתנוורתי מהמבחר והייתי מוכנה לקנות הכל, אז קיבלתי החלטה ניהולית פשוט להצביע על משהו מתוך הנחה שמה שאקנה לא יכול להיות רע… הלכתי על 2 סנדוויצ'ים מבגט- אחד עם קממבר וחמאה (בחו"ל מותר) ואחר עם אנטיפסטי וגבינת פטה שהשתבח בתיק עד הצהרים.. קנינו גם שני קוראסונים שיהיה לנו כח לטפס את הגבעה… לגבי המחיר אני זוכרת שהיה מאוד עממי, ויותר מאוחר על הגיבעה הרגשנו ששיחקנו אותה כי המחירים גם טיפסו וההיצע ניראה הרבה פחות מגרה.

אם גם לכם יש לכם קטע מבגטים יתכן ותיהנו מהכתבה הבאה של יפה עירון קוץ . אתם כמובן גם יכולים לעבור במאפיה בסוף הטיול ולהתארגן על ארוחה בדירה/במלון כמו הארוחה הפשוטה בתמונה הזו- בגט, סלמון, גבינת עיזים/שמנת וסלט עם תפוחי עץ…

תנו לי בגט טוב ואני כבר אסתדר…

Au Levain d’Antan-  6 rue des Abbesses, 75018

 יאללה מטפסים- לדעתי חלק מהפאן של המונמרט הוא לטפס את הגבעה. אחרי נסיונות כיבוש מכל מיני כיוונים הגעתי למסקנה שהכי נעים לי לטפס אותה דרך הגנים המטופחים ולעצור באמצע בערך בנקודה B לקחת את הזמן (וקוראסון) ולהביט בעיר מחצי גובה הגבעה.

מי שמעדיף רכבל זו גם אפשרות, עבורי עודף החמאה בטיול הזה הוביל למצפון שלי לעבוד שעות נוספות על הוצאת אנרגיה ולא איך לחסוך כך שאין לי חוויות רכבל לשתף..

נקודה C  היא גן יפה שמזכיר שיש אנשים שגרים במונמרטר.

נקודה D היא בזילקת סאקרה קאר המפורסמת, תמיד משעשע אותי  לקרוא על הבזיליקה בספרים שמתארים את העיר, המשותף לכולם שהם משוכנעים שזה מבנה מכוער בצורה בלתי רגילה אבל הנוף אוי הנוף שנשקף מהמרפסת משגע. זה פרדוקס מגוחך שצריך לראות כדי להבין.

ביום ראשון אפשר להאזין למיסות מרטיטות (אבל שימו לב שהמאפייה שדיברתי עליה קודם סגורה).

באופן אישי אני מעדיפה את החלילים של האינדיאנים ברחבה שמחוץ לבזיליקה. פעם אפילו קניתי דיסק שלהם.. תחביב נוסף הוא לתצפת על יפנים מתנשפים שזה עתה עלו את הגבעה עם חצובה ומצלמה מקצועית, לא הספיקו להסדיר את הנשימה וכבר מצלמים את בח"ל על רקע העיר. איתמר היה חייב לבדוק את הכנסיה מבפנים וסיכם את החוויה כ"עוד כנסייה".

כיכר האומנים- Place du Tertre (נקודה E) היא כניראה המקום המתוייר ביותר. כיכר מלאה בציירים שמציירים את העיר בסגנונות שונים. פעם חשבתי שמדובר בשיא הקיטש, היום אני יודעת שבטיול הבא אגיע לשם לקנות ציור. כבר תקופה שבא לי על אייפל בסלון.

 

המשך המסלול מתפתל בסימטאות הציוריות, ייתכן שיעברו לכם בראש סצינות מהסרט אמילי. בין לבין תמצאו גלריות עם פסלים של חתולים (איך לא) וכמובן את הבית הורוד. אם תתפזרו מהמסלול שלי תשתדלו בבקשה להגיד שלום לפסל של דלידה המהממת בנקודה H.  תמשיכו להמהם פרולה פרולה פרולה כל הדרך ל Rue Caulaincourt (נקודה M).

 אוקיי. אז למה אני לוקחת אתכם דווקא דרך השדרה הזו?, במקום להמשיך לפתל אתכם בסימטאות ציוריות? כי בשביל סימטאות ציוריות אתם לא צריכים אותי. יש משהו בשדרה הרחבה של רו קליאונקור שמדבר היסטוריה, אבל גם מרגיש את החיים במונמרט- התור לבולונז'רי בבוקר, העסקים השיגרתיים וכמובן סוכנויות הנדל"ן שהיו הלהיט שלנו בטיול הזה. עברנו מסוכנות לסוכנות והשווינו מחירים.. בשיא הלהט התווכחנו אם שווה להשקיע בדירה קטנה ברובע ה2 ליד הפאלה רויאל ולהשכיר אותה בairbnb או לקנות אחוזה קטנה בבורגונדי. בסוף הסכמנו לשים את הכסף שלנו (כשיהיה לנו) על אחוזת B&B בנורמנדי. כל הדיבור הזה גרם למצב הרוח שלנו התרומם לגבהים שקל להסתחרר מהם. בשביל הספורט תבדקו מחירים ותראו שזה יותר מעשי מלקנות דירה בת"א או בזיכרון…

סוכנויות נדל"ן

לפניכם כמה אופציות מכאן: להמשיך עם המסלול במפה או לקבל החלטה להמשיך עם רו קלינאונקור ולהגיע לבית הקברות של מונמרט.

בית קברות זה לא נורא כמו שזה נשמע, למרות שכשכל מדריכי הטיולים המליצו על טיול בבית הקברות של מונמרטר די נבהלתי. לא הבנתי איפה הכייף בסיפור הזה, במיוחד לאור העובדה שג'ים מוריסון לא קבור שם. ובכן מדובר בגן לאומי שצריך המון סבלנות בשבילו כי למרות שהוא סופר מסודר למצוא בו קבר מסויים זו מטלה מורכבת שדורשת השקעה. אנחנו סתם הסתובבנו והתרשמנו מגילאי המנוחים, מעמדם ויחוסם המשפחתי.

נקודה N תוביל אתכם למולן רוז' המפורסם.

נקודה O תוביל אתכם לממתקיה של דניס – דיוויד ליבוביץ ומאיה מרום (בצק אלים) נגנבו ממנה לגמרי. אני ברגע האמת לא מצאתי אותה כי טעיתי בכתובת.

זהו להפעם. מפה אתם כבר ממש קרובים לכמה אזורים נהדרים: אם הזדמן לכם יום יפה, תוכלו להמשיך דרך שדרות Clichy לפארק מונסו (שהשתפכתי עליו רבות בפוסט על מקומות מילוט כשיש עומס תיירים) שם תוכלו להביט בברווזים ובחליפות מושקעות.

אם אתם בקטע של מותגים ושופינג אתם די קרובים לגאלרי לה פייט ולבולבר האוסמן+ האופרה.

עוד קצת ממונמרט כי קשה להיפרד

גלריה לעינייני חתולים

 

שייך ל → פריז

2 תגובות
  1. איילת קישור ישיר

    אחחחחחחחחחחחחחחחחחחח…. מהממת! עושה חשק לטוס במיידי… מקסים!

  2. את גורמת לי להתגעגע לפריז…..

השאר תגובה

הערה: XHTML פעיל. המייל שלך לעולם לא יפורסם כאן.

הירשם ל-RSS עבור התגובות כאן